שלום,אני יודעת שלא נכנסתי לכאן זמן רב אבל קודם עליי לציין.
אתמול היה יום השואה והגבורה,הכנתי סיפור על סבי כי הינו ניצול שואה.
ומורתי הורתה עליי לקרוא אותו מול כל הכיתה,ובכן,יש לי פחד במה,התחלתי לרעוד ולהזיע..
אך לרגע חשבתי...'רגע אחד...אני לא עושה את זה בשבילהם ולא בשבילי אלא בשביל סבא,הכבוד העצמי והגבורה שלו'.
ופשוט דמיינתי שאני קוראת לו את הסיפור אישי אפילו כשהתפקששו לי כמה מילים,תיקנתי והמשכתי..
טוב אני צריכה ללכת :) כשאגיע הבית ארשום עוד בפוסט בייי :)
|
|
